רש"י על יבמות ע״ה א

1 והכתיב בכל קדש לא תגע - בההיא פרשתא ואמר מר במסכת מכות דף יד: בכל קדש לרבות התרומה דאסורה בה כל ימי טוהר שהיא טבולת יום לטומאת לידתה:

2 ותלתא קראי בתרומה - בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר ואוקימנא לעיל מיניה בתרומה הכתוב מדבר דבר השוה בזרעו של אהרן ובא השמש וטהר עד מלאת ימי טהרה:

3 לא ידענא במאי - איזהו היא גמר טהרתו דעל כרחך גמר טהרה משמע:

4 ה"מ היכא דלאו בר כפרה - דהא כולה ענינא בבעל ב' ראיות ומצורע מוסגר וטמא שרץ ומת משתעי:

5 כתב רחמנא עד מלאת - דאפי' יולדת דבת כפרה היא טהורה בהערב שמש:

6 והאי עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה - ועל כרחך בקודש מוקמת לה דהא כתיב קרא אחרינא ובא השמש וטהר דמוקמת ליה בתרומה:

7 תרי קראי - עד אשר יטהר וכפר עליה וטהרה בקדשים למה לי לאשמועינן דעד דמייתי כפרה:

8 מרובה טומאתה - שמנים יום לאכילת תרומה וקדשים:

9 יולדת הותרה מכללה - שרואה דם וטהורה לבעלה אבל זב לא הותר מכללו דכל כמה דלא פסיק טמא:

10 במים יובא וטמא עד הערב - ע"כ לתרומה איירי מדבעי הערב שמש למה לי תיפוק לי מובא השמש וטהר:

11 לנגיעה - דקרא דלעיל באכילה משתעי כדכתיב ויקרא כ״ב:ז׳ ואחר יאכל מן הקדשים והאי קרא בכלים משתעי דנגיעה בעלמא היא ואשמעינן כלי וה"ה לאדם טבול יום לא יגע בתרומה:

12 וטמא - במים יובא וטמא אף לאחר ביאת המים קראו טמא:

13 יכול לכל - הוי טמא ת"ל וטהר מדלא כתיב ויטהר משמע דאמעיקרא קאי קודם הערב שמש:

14 ואי בעית אימא נגיעה דתרומה - לטבול יום מהכא נפקא דתניא בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל שלא תאכל בתרומה כל זמן שהיא טבולת יום ארוך:

15 נטילת נשמה - הבא למקדש טמא בכרת שנא' במדבר י״ט:כ׳ ונכרתה כי את מקדש ה' טמא:

16 אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה - דהיינו אכילה בטומאה שהוא גבי קדש בכרת ואוכל תרומה בטומאה במיתה דכתיב ויקרא כ״ב:ט׳ ומתו בו כי יחללוהו:

17 נגיעה כאכילה - האסור לאכול אסור ליגע:

18 מאן תנא משתמרת לביאה פסולה אכלה - דקתני ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא הרי אלו יאכלו אע"ג דמצפה ומשתמרת לביאתו:

19 במחלוקת שנויה - בפרק הבא על יבמתו לעיל יבמות נו: אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין:

20 נפצעו - כמו פצע שמות כ״א:כ״ה מכת חרב וסכין:

21 נמקו - מחמת מכה נמקו והוקטנו מאליהן:

22 ואפילו חסרו - כל שהוא:

23 בכרם - שהיו יושבים שורות שורות ככרם הנטוע שורות שורות:

24 סריס חמה ס"ד - הא סריס חמה בידי שמים הוא מחמת חולי והאי לאו חולי הוא:

25 כסריס חמה וכשר - דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות: